מלכה ואח' נ' קריון - מרכז קניות בע"מ ואח'

פסק דין(חלקי בשאלת חבות וחלוקת נזק)

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

התובעת הגישה סיכומים בכתב ביום 16.5.13.

הנתבעת הגישה סיכומים ביום 19.8.13.

אפשרתי אורכות נדיבות לצד ג' להגיש את סיכומיו ובהחלטתי האחרונה מיום 17.9.13 נתתי אורכה להגשת הסיכומים עד 1.10.13. דע עקא, שעד יום תחילת כתיבת פסה"ד, תאריך 6.10.13, לא הגישו צדדי ג' את סיכומיהן ואין להן אלא להלין על עצמן.

על פי גירסתה של התובעת בכתב התביעה בסעיף 3: "ביום 14.10.09 בשעה 10:00 או בסמוך לכך, בעת שעבדה התובעת בחנות קרייזי ליין בקריון וניגשה לפחי האשפה במתחם הקריון על מנת להשליך פסולת שהצטברה בחנות, נתקלה בחוטים ופסולת שהיו מפוזרים סביב פחי האשפה, מעדה ונפלה על מכסה ניקוז. כתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף".

על גירסה זו חזרה התובעת בסעיף 5 לתצהירה.

בסיכומיה טוענת התובעת, כי התובעת פירטה את הנסיבות לכל אורך עדותה בביהמ"ש וכי עדותה לא נסתרה.

כאשר התייחסה לחוטים ופסולת "הכוונה לחוטים שזורקים מהחנויות וזה הפסולת" (שורה 22 עמ' 8 לפרוטוקול).

מדובר בחוטים עימם קושרים את הבגדים שמביאים מהחנויות. "זה החוטים של הבגדים. אני מכירה אותם כי קושרים איתם את החוטים לחנויות. זה חוט קשה. לא גזרו אותו והשאירו אותו עגול" (שורות 3,4 עמ' 10 לפרוטוקול).

התובעת הסבירה, כי הנפילה היתה כתוצאה מהחוטים על מכסה הביוב ולא כתוצאה ממכסה הביוב עצמו, וכך העידה: "החוט נתפס לי בנעל. הוא היה עגול ופתאום באתי לשחרר אותו ואז הוא נתפס ברגל השנייה ונפלתי. החוט היה סגור ולא פתוח...". (שורות 2,3 עמ' 9 לפרוטוקול).

לטענת התובעת, אף אחד לא ראה את התרחשות התאונה, לרבות המנקה, ואולם עובדת ניקיון ראתה אותה כשהיא פגועה, אם כי היא לא זכרה מי אותה עובדת ניקיון.

עוד ציינה התובעת, כי לא צריכה להיות מחלוקת, כי הפגיעה היתה במתחם הקריון, כאשר יצאה התובעת מהחנות עם סיום עבודתה וזאת לצורך שפיכת האשפה.

בסיכומיה טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות לאור העובדה שהתובעת כבעלת דין יחידה לא נתנה גירסה סדורה וקוהרנטית וכי לאור סתירות שנתגלו בעדותה יש לדחות את תביעתה.

כך טוענת הנתבעת, כי לגבי מטרת הימצאותה של התובעת במקום אירוע התאונה, פעם טענה, כי היתה בדרכה מעבודתה הביתה ופעם טענה, כי זה היה במהלך העבודה כשהתכוונה לזרוק אשפה (עמ' 12 שורות 1-4).

לגבי נסיבות הפגיעה עצמה, פעם אחת העידה כי רגל אחת נתפסה בחוט עגול סגור וכשהיא ניסתה לשחרר אותה עם הרגל השנייה אזי גם הרגל השנייה נתפסה והיא נפלה (שורה 3 עמ' 9), אך במקום אחר חזרה בה מגירסה זו וטענה כי לאחר שרגלה הראשונה נתפסה בחבל היא המשיכה בהליכה ופתאום נכרכה גם הרגל השנייה ואז היא נפלה (שורה 24 עמ' 9).

מדובר בחוסר אמינות מובהק בעדות יחידה של בעל דין ולא הובאו עדים נוספים, דבר שיש בו כדי לדחות את תביעתה.

עוד טוענת הנתבעת, כי אם התביעה תתקבל, יש לחייב את צד ג' לשפות את התובעת, גם לאור העובדה שהאחריות הבלעדית לביצוע עבודות הניקיון מוטלת על צד ג' בהיותו קבלן משנה מקצועי מטעם הנתבעת וגם מכוח חוזה התקשרות המטיל עליו אחריות בלעדית, כאשר קיים אישור קיום ביטוחים לפיו הביטוח ב"איילון" מכסה גם את אחריותה של הנתבעת וביטוח זה הינו ביטוח ראשוני הקודם לכל ביטוח ולכן על "איילון" לשאת לבדה בכל פיצוי שיוטל על הקריון.

בנוסף, נטען כי האחריות לנפילה מוטלת על התובעת בלבד, שכן היה עליה לעצור ולשחרר את רגלה מתוך החוט באמצעות הידיים שלה ורק לאחר מכן להמשיך בהליכתה. במקום זאת, לאחר שרגלה נתפסה בחוט היא המשיכה בהליכתה או ניסתה לשחררה באמצעות הרגל השנייה, ובשני המקרים האחריות היא אחריות אישית עליה.

לאחר שבחנתי את עדות התובעת, את המסמכים המוצגים והראיות שהוצגו לי, אני בדיעה שדין התביעה להתקבל, אם כי יש להפחית רשלנות תורמת, כפי שיובהר בהמשך: